פריז היא עיר שלא צריכה את ההמלצות שלי, ובכל זאת הנה אני כאן. 

בפעם הראשונה שהיינו בפריז הגענו לכמה ימים והיתה לי רשימה מפורטת שאספתי מכל מיני בלוגים, איפה לאכול ואיזה מתוקים. עשינו את הטעות וניסינו לאכול רק במקומות מהרשימה, ככה יצא שהיינו רעבות כל הזמן ורבנו המון. זאת המלצה שלי תמיד, אבל בפריז במיוחד - תשמרו המלצות, אבל קחו אותן רק כמראה מקום. כיוון ללכת אליו, אבל לא מטרה. השוטטות בפריז, הא.נשים , המגוון, ההזדמנויות שנקרות על הדרך - זאת העיר. גם אם תאכלו לא הכי טוב, גם אם לא תהיו בשכונה הכי נחשבת, החופש האמיתי כאן נמצא בין לבין.

באחד הימים בדרכנו לתחנת הרכבת, ירדנו מהאוטובוס תחנה אחת מוקדם מדי ומצאנו את עצמנו ברחבה שמאחורי הספריה הלאומית (ביבליוטק). יום ראשון אחרי הצהריים, מלא מלא רוקדים. חבורות חבורות, הכי מעורבב ומעורבב סגנונות, צבעים, גילאים. הפעם לא הצטרפנו, אבל מבטיחות שפעם הבאה נעיז.